ללכת לסופרמרקט עם אמא תמיד הייתה אחת הפעילויות האהובות עליי. זה היה הזמן היחיד להיות לבד עם אמא מפני שבבית היא תמיד עסוקה בעבודה ובלדאוג לחמשת האחים האחרים שלי. ללכת איתה לסופר הפך לחלק משגרת היום שלי .בסוף העובדים שם הכירו אותנו בתור האמא הלבנה היהודיה עם הילדה השחורה שבאו כל פעם שעה לפני הסגירה לקנות את כל הסופר. היה לנו כיף לצחוק על המבטים שאנשים נותנים לנו שהם רואים אמא לבנה עם ילדה שחורה. צחקנו גם על חוסר האוכל הכשר הרגיל, וגם עד כמה יקר זה היה בהשוואה לאוכל הלא כשר . בדרך לקופה אנחנו דוחפים את העגלה בתורות. הזיכרונות האלו יקרים לי במיוחד עכשיו שאני בלי המשפחה בקולג’. למרות שזה משהו פשוט, בשבילי זה הכל.
The Special Supermarket
Going to the supermarket with my mom has always been one of my favorite activities. It was my time alone with my mom because back at our busy home, my 5 siblings were waiting. Helping her with getting food and following her in each lane was contributing to my nightly routine. The workers knew us as the black and white Jewish family who came in an hour before closing and bought the whole store. Our complaints in the store would echo throughout. We would laugh at the looks we got from people who have never seen a white mom with a black kid; we would laugh at the lack of kosher food or the bad produce. Once our cart was full, we’d take turns pushing the cart into the line with the cashier. When we go to check out, we both know our time at the supermarket is over. This activity will always be my favorite, and I will cherish it forever. Although seemingly simple, to me it meant the universe. These memories are especially important to me now that I’m without my family.
